השקעה בחברות סטארט אפ בישראל

השקעה בחברות סטארט אפ נתפשה בעבר כאופציה השמורה לאנשים אמידים בלבד, לרוב בעלי ניסיון בתחום ההייטק, לקרנות הון סיכון ולמשקיעים המוסדיים הכבדים – אולם אחת המגמות המרתקות בתחום היא כניסתם לתמונה של המשקיעים הפרטיים. אמנם ההצטרפות של המשקיעים הקטנים הינה עדיין בהיקף צנוע יחסית, אולם בהחלט מדובר בשינוי משמעותי עבור כל יזם שנמצא בעיצומו של תהליך חיפוש משקיעים וגם כמובן עבור הציבור הרחב שמחפש כל הזמן אפיקי השקעה מתגמלים באמת.

מהו “חוק האנג‘לים“?

מבחינה חוקית יכול כל יזם לפנות לכל אדם ולבקש ממנו כי ישקיע במיזם שלו וכמובן שגם כל אדם רשאי להשקיע בכל סטארט אפ שירצה בכך.

למעשה, ההשקעות הראשוניות ביותר במרבית הסטארט אפים הן של אנשים פרטיים – אם כי לא מדובר בציבור הרחב אלא בחוג הקרובים והמכרים המצומצם של היזמים, שנענים להפצרותיהם ומסייעים להם להוציא לדרך את המיזם.

גם בהמשך הדרך, כאמור, כל אדם יכול להשקיע בחברות סטארט אפ ולמעשה זהו גם אינטרס של המדינה, שהרי על מנת שישראל תמשיך להיות “סטארט אפ ניישן” יש לעודד פיתוחם של מיזמים בתחומי הטכנולוגיה השונים, וכדי לעשות זאת נדרש הון רב יחסית שכדאי לגייס אותו ממקורות רבים ככל האפשר.

זוהי גם מטרתו של “חוק האנג’לים” – הכינוי המקובל לשורת תיקוני חקיקה במסגרת חוק ההסדרים של שנת 2011 שהציעו תמריצי מס שונים ליחידים שישקיעו בסטארט אפים. בתחילת הדרך, חשוב לציין, הקריטריונים לקביעת הזכאות לתמריצים היו לא ברורים דיים ומימוש ההטבות היה מסורבל ועל כן מעטים מאוד ניצלו את האופציה להשקיע בסטארט אפים, אולם לאורך השנים שודרג החוק ובהחלט מומלץ לכל מי שבאמתחתו סכום כסף פנוי והוא תר אחר השקעה בעלת פוטציאל לבחון את האופציה של השקעה בסטארט אפ.

הסכנות הטמונות בהשקעה בחברות סטארט אפ

לאופציה של השקעה בחברות סטארט אפ ישנו סקס אפיל רב: די להיזכר בעסקאות ענק כמו מכירת ווייז לגוגל או בתמונות של אנשי כרומטיס המאושרים לאחר אקזיט השיא בשנת 2000 כדי לחלום כיצד השקעה צנועה של 10,000$ תופחת תוך זמן קצר לסכום עתק – שהרי תמורת ההשקעה בסטארט אפ מקבל המשקיע מניות בחברה ואם ערכן נוסק הרי שהוא יוכל להפוך לאדם אמיד מאוד.

אבל לפני ששוקעים אל פנטזיות מענגות כדאי לזכור נתון חשוב: עפ”י מחקר רחב היקף ומפורסם במיוחד מתוך 10,000 סטארט-אפים שהוקמו בישראל במאה ה-21, פחות מ-500 הוגדרו כהצלחות – כך שאין פלא כי גיוס כספים לסטארט אפ הוא משימה לא פשוטה עבור היזמים, והמשקיע הקטן והלא מיומן בבדיקת ההיתכנות הטכנולוגית והפיננסית של הסטארט אפים השונים עלול לגלות כי כספו ירד לטמיון.

האם לסטארט אפים כדאי לפנות למשקיעים פרטיים קטנים?

לא לכל סטארט אפ כדאי לפנות למשקיעים הפרטיים הקטנים – אם למשל הסטארט אפ נזקק לא רק לכסף אלא גם למעטפת רחבה יותר שתסייע לו בפן השיווקי, המשפטי, הטכנולוגי ואולי אף תוביל אותו לשיתופי פעולה מעצימים, הרי שדווקא האופציה של חממה טכנולוגית עשויה להיות מועילה יותר.

באופן דומה אנג’לים “אמיתיים”, כלומר משקיעים שכבר יש באמתחתם השקעות מוצלחות בסטארט אפים שהצליחו לקרום עור וגידים ולהפוך לחברות מצליחות, עשויים לתרום למיזם בראשית דרכו לא רק כסף אלא גם ידע יקר ערך שאין לו תחליף כיצד לצלוח משוכות שונות בדרך להצלחה ואף לפתוח עבורו דלתות חשובות.

אולם במקרים רבים אחרים פנייה אל משקיעים פרטיים קטנים בהחלט עשויה להתגלות כדרך טובה מאוד לגייס סכומי כסף משמעותיים שיאפשרו את המשך ההתפתחות של הסטארט אפ – ואכן בימינו ישנן פלטפורמות שונות דוגמת exit valley או ourcrowd שמנסות לאפשר לציבור הרחב ליהנות מהאופציה של השקעה בחברות סטארט אפ.